ייעוץ לחברי קיבוץ מראה חשבון, עוסק מורשה עוסק פטור

ייעוץ לחברי קיבוצים שרוצים לצאת ליזמות פרטית

רקע

המצב שהיה קיים בקיבוץ המסורתי (לפני ההפרטה)

בקיבוץ המסורתי (קיבוץ לפני הפרטה) כל אחד מחברי הקיבוץ היה עובד בקיבוץ או מחוץ לקיבוץ וללא קשר להכנסתו, הוא היה מקבל תקציב אישי בסכום קבוע מדי חודש ושנה.

חברי קיבוץ שהיו עובדים מחוץ לקיבוץ ומקבלים משכורת היו מעבירים את משכורתם לקיבוץ והכנסתם הייתה נחשבת להכנסת הקיבוץ ולא הכנסתם האישית והפרטית.

חברי קיבוץ שעבדו בתוך הקיבוץ בענפים השונים, למעשה לא קיבלו שום הכנסה מהקיבוץ בעבור עבודתם, אלא היו מקבלים כמו כל אחד אחר תקציב אישי.

בקיבוץ המסורתי, לא היו יזמים עצמאיים שעבדו לצורך הפקת רווח אישי שלהם, שכן הקיבוץ כאמור היה גוף שיתופי. לפיכך, כל ההכנסות של הקיבוץ מענפי הקיבוץ ומחברי הקיבוץ החיצוניים נחשבו לצורכי מס כהכנסתו של הקיבוץ אשר היה מדווח על הכנסותיו למס הכנסה במסגרת הדוח השנתי שלו.

יחד עם זאת, חישוב המס של הקיבוץ הישן, בוצע באופן הבא בשני שלבים:

שלב א – חישוב ההכנסה החייבת –

הכנסות ענפים + הכנסות ממשכורות של חברים שעבדו מחוץ לקיבוץ = הכנסה חייבת לצורכי מס.

שלב ב – חישוב המס על ההכנסה החייבת –

סה"כ הכנסה חייבת שחושבה בשלב א / מס' חברי הקיבוץ=הכנסה חייבת של כל חבר. יש לשים לב, כי באופן זה, הועמסו הכנסות הקיבוץ מענפים על הכנסות כל חבר וחבר וכעת הכנסתו החייבת גבוהה יותר מהכנסתו החייבת במצב שבו היה נישום רגיל (כלומר, אדם פרטי שאינו חבר קיבוץ שהכנסתו רק ממשכורת לצורך העניין).

לאחר מציאת ההכנסה החייבת של כל חבר, חושב המס של כל חבר כאילו הוא חבר רגיל באמצעות מדרגות מס תוך שימוש בנקודות הזיכוי המגיעות לחבר כאילו היה אדם רגיל. יש לשים לב, כי מהחישוב שלעיל נובע כי נקודות הזיכוי מקטינות לא רק את חבות המס של הנישום בגין המשכורת שלו, אלא גם בגין הכנסות שהועמסו עליו ממשכורות של אחרים והכנסות מענפי הקיבוץ.

לאחר שחושבה חבות המס של כל חבר בהתחשב בהכנסתו החייבת ובהתחשב בנקודות הזיכוי, סוכם הקיבוץ את סך חבות המס שהוא צריך לשלם בגין כל חבר למס הכנסה.

יתרונות הקיבוץ בשיטה

ניכוי מס במקור מעסיקי חוץ –

כתוצאה משיטת חישוב המס של הקיבוץ כאמור לעיל (המבוצעת בסוף שנת המס), מתקבלת חבות המס שצריכה להיות לקיבוץ בפועל. כלומר, כמה כסף ת'כלס הקיבוץ צריך לשלם למס הכנסה.

יחד עם זאת, במהלך שנת המס, מדי חודש המעסיקים של חברי הקיבוץ שעבדו מחוץ לקיבוץ, ניכו לכל אחד מהמשכורת מדי חודש מס במקור על פי חוק. לפיכך, חלק מהמס על הכנסותיהם של חברים אלו שהם למעשה הכנסות של הקיבוץ – כבר שולמו למס הכנסה. בתום שנת המס, מתקבלת כאמור החבות האמתית שבקיבוץ שדה יואב יוצאת קטנה בהרבה מחבות המס ששולמה מדי חודש כניכוי במקור וכתוצאה מכך הקיבוץ מקבל החזרי מס במאות אלפי שקלים מדי שנה.

יצוין, כי אם חברי הקיבוץ לא היו מדווחים דרך הקיבוץ אזי הקיבוץ לא היה מקבל כלל החזרים אלו ולכן לדיווח באופן זה יתרון כלכלי משמעותי מבחינה מיסויית לקיבוץ.

שימוש בנקודות הזיכוי של החברים עובדי החוץ לצורך הקטנת חבות המס של הקיבוץ -

כאמור, לצורך חישוב המס הקיבוץ מעמיס על הכנסתם החייבת של החברים הכנסות מענפים וכן הכנסות של חברי קיבוץ אחרים. בשלב הבא, הקיבוץ מקטין את חבות המס באמצעות נקודות הזיכוי. לפיכך, יוצא מהחישוב שהקיבוץ מזכה את החברים על הכנסתם בגין נקודות הזיכוי, אך יתר נקודות הזיכוי הלא מנוצלות מפחיתות את ההכנסה החייבת של הכנסתו מענפים. לפיכך, הקיבוץ נהנה מהטבות המס של החברים בגין נקודות הזיכוי שמגיעות להם אילו היו אדם רגיל ולא חבר קיבוץ.

יתרונות / חסרונות חברי הקיבוץ –

חברי הקיבוץ בקיבוץ הישן לא יכלו לפתוח עסקים פרטיים. כל הכנסתם מעבודתם כשכירים בפועל לא היתה הכנסה שלהם אלא הכנסה של הקיבוץ. גם הכנסתם מהתקציב האישי נחשבה הכנסה פנימית דהיינו הכנסה של הקיבוץ. לכן, היתרון שלהם היה השיתופיות בקיבוץ, שמירה על האידאולוגיה בלבד.

השלכות השינוי שחל בקיבוץ עם הפרטת הקיבוץ –

עם חלוף הזמן הקיבוץ הופרט בהדרגה והמצב שבו כולם עובדים היכן שעובדים ומרווחים תקציב אחיד לתקופה חדל מלהתקיים. כתוצאה מהשינוי חברי הקיבוץ החלו לעשות איש איש לביתו. בשלב הראשון החלו אנשים לעבוד בחוץ ובמקום שהכנסתם תיכנס לקיבוץ היא נכנסה לחבר הקיבוץ לחשבון הבנק שלו. בשלב מאוחר יותר שבו אנו נמצאים כיום, החלו גם יזמים לרצות לפתוח עסקים פרטיים, וכן גלי הבנייה והגדלת אוכלוסיית הקיבוץ הביאה אתה גם חברי קיבוץ חדשים שביניהם היו גם עוסקים מורשים ובעלי חברות שעשו לביתם.

למרות השינוי שלעיל, ומאחר ופקודת מס הכנסה הנוגעת לקיבוצים לא התעדכנה, המשיך הקיבוץ לראות בהכנסתם של חברי הקיבוץ שעובדים בחוץ וכן של בעל עסקים פרטיים כהנסתו שלו לצורכי מס בהתאם לשיטת חישוב המס של הקיבוץ הישן.

יחד עם זאת, עולה השאלה האם שיטת חישוב מס זו הינה תקפה גם היום? זאת, מאחר וכיום במבחן המהות לא ניתן לראות עוד את הכנסת החבר כהכנסת הקיבוץ כמו פעם, מאחר ואין כבר שיתופיות שממנה מחלקים תקציב אחיד לכולם. לכן, מדוע שהכנסת חבר שגם כן עושה לביתו לא תיחשב כהכנסה שלו לצורכי מס ולא הכנסה של הקיבוץ?

הקיבוץ המופרט /הקיבוץ המתחדש-

לאור השינויים שחלו בעקבות ההפרטה בקיבוצים כמוסבר לעיל, ונוכח העובדה כי כיום ישנם חברי קיבוץ יזמים (לא היה פעם) להלן האפשרויות של יזמים הרוצים לפתוח עסק כיום בקיבוץ והשלכותיהן

הן על הקיבוץ והן על החבר שרוצה להיות עצמאי -

ליזם שרוצה לפתוח עסק והוא חבר קיבוץ וותיק קיימות האפשרויות הבאות:

עצמאות כלכלית מוחלטת –

פותח עוסק בעצמו.
מנהל לעצמו את החשבונות.
רוח / יועץ מס מכין לו את הדוח השנתי, ומשדר אותו למס הכנסה בעצמו (לא דרך הקיבוץ).
חייב לקבל מהקיבוץ מכתב שהוא אינו חלק מהדיווח של הקיבוץ.
מומלץ לקבל ממנהל קהילה מכתב שיתר הזכויות שלו כחבר קיבוץ לא נפגעות.

עצמאות כלכלית חלקית (המשך דיווח דרך הקיבוץ למס הכנסה + פתיחת עסק עצמאי והעברת הנה"ח של עסק קיים לגורם חיצוני -

פותח עוסק בעצמו.
מנהל לעצמו את החשבונות.
רוח / יועץ מס מכין לו את הדוח השנתי (ומגיש את הדוח לקיבוץ לצורך הכללתו במסגרת הדיווח של הקיבוץ – ולא משדר עצמאית למס הכנסה!!).
מקבל את הסכמת הקיבוץ כי כל שירותי הנהלת החשבונות (במידה ויש לו כבר עסק) עוברים למנהל חשבונות חיצוני, וכי הדיווחים למעמ, ב"ל בשוטף – מבוצעים דרך רו"ח חיצוני ולא דרך הקיבוץ.
מתחייב שהדוח השנתי (המופק לו על ידי רו"ח / יועץ מס חיצוני), לא ישודר על ידו למס הכנסה, אלא יוגש לקיבוץ לצורך הכללתו במסגרת הדיווח על הכנסות הקיבוץ.

נקודות חשובות לתשומת לב:

חבר שמקבל משכורת מחוץ לקיבוץ –

השפעת פתיחת עסק במסלול עצמאות כלכלית על תשלום המס של הנישום במצב שבו יש לו גם הכנסה ממשכורת מחוץ לקיבוץ -

לפני פתיחת העסק הדיווח על הכנסת המשכורת נחשבת כחלק מהדיווח של הכנסת הקיבוץ. על הכנסה זו מנוכה מס במקור לנישום על ידי המעסיק החיצוני מדי חודש, תוך התחשבות בנקודות זיכוי. על הכנסה זו הקיבוץ מוסיף לנישום הכנסת ענפים ומזכה אותה גם כן בנקודות הזיכוי הלא מנוצלות של הנישום / חבר. סכימת תוצאת חישוב חבות המס מכלל החברים באופן זה, מהווה את חבות המס של הקיבוץ שצריכה להיות ברמת השנתית. מאחר ומס הכנסה קיבל במהלך השנה ניכוי במקור בגין עבודת חברי הקיבוץ החיצוניים יוצא מדי שנה שחבות המס בפועל נמוכה משמעותית מסך הניכוי במקור ולכן מגיע לקיבוץ החזר מס.

במידה והחבר יחליט לעבור לעצמאות כלכלית, עליו להוציא מהדיווח של הקיבוץ גם את הכנסתו ממשכורת וגם את הכנסתו מהעסק. משמעות הדבר מבחינתו, שבגין המשכורת הוא ישלם את אותו המס שהוא ששילם עד כה מדי חודש (ניכוי במקור של המעסיק), אך יוכל בתוספת ההכנסה מעסק לדרוש נקודות זיכוי לעצמו ואף לבקש החזרי מס במידת הצורך.

הקיבוץ, לא יוכל להשתמש בנקודות הזיכוי של הנישום לצורך הכנסותיו מהענפים.

חבר שעובד בתוך הקיבוץ –

באם חבר הקיבוץ עובד גם בענף בקיבוץ, אזי עד למועד פתיחת העסק הכנסתו נחשבת כהכנסה פנימית, ולכן הוא מקבל מהקיבוץ תלוש משכורת רעיוני (שאינו מצביע על קיום יחסי עובד מעביד) ובו מנכה הקיבות לחבר מס וביטוח לאומי כאילו היה נישום רגיל מחוץ לקיבוץ (שאינו חבר). לאחר היצאה של החבר לעצמאות כלכלית יש להגיע להבנות עם הקיבוץ לפיהם גם בגין העבודה בתוך הקיבוץ יש לבצע הפרדה ולהוציא תלוש משכורת לחבר כדין. יצוין, כי בין אם מדובר בתלוש רגיל ובין אם מדובר בתלוש רעיוני כפי שמקבל חבר כיום - שיעורי המס שישלם הנישום בעצמאות כלכלית הינו זהה.